החברה החרדית היא תופעה גנרית חדשה, השונה מבחינות רבות מחברות יהודיות אחרות, כולל אלו שקדמו לה, למרות שהיא ידועה בציבור כממשיכתן העקיבה ובעצמה מתיימרת להיות יורשתן הנאמנה.
מאת: גדעון ארן
פרופסור גדעון ארן טוען כי החרדים נבדלים מן היהודים המסורתיים של ימי הביניים המוקדמים והמאוחרים, ואף משלל גוני היהודים הדתיים של העת החדשה, וכמובן הם נבדלים מהיהודים הפחות או יותר חילונים בישראל. ברוח זאת מובלעת בעבודה ההנחה שהגוף החרדי גם הוא תופעה ייחודית וללא תקדים.
מן העבודה עולה שגוף זה מובחן לא רק מן הגוף הציוני ומגלגוליו העדכניים, אלא גם מן הגוף האורתודוקסי של הדורות האחרונים. יש לסייג את הדברים ולציין שהם אינם נוגעים לחרדים בכללם אלא לישראלים שבהם, לגברים בלבד.
אשכנזים, כעיקר מן ״הגרעין הקשה״ יותר של העולם החרדי. לא נדון כאן בגופם של ״החרדים החדשים״ שסתגלנותם והשתלבותם בסביבה בולטים לעין ומפורסמים ברבים, בנוסח האמריקני, המזרחי, או הבורגני, שפוגשים בהר־נוף ובבריכת ירושלים. עם זאת, יש בדברים ניסיון לאתר דפוסים שתחולתם היא מעבר להבדלים שבין קבוצות שונות ותת־קבוצות בתוך המחנה.
נלקח מאת הספר "חרדים ישראלים" ממאמרו של פרופ' גדעון ארן "גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה".
