מטריצת הזיכרון הקולקטיבי – דיון בתנועת שלום עכשיו וגוש אמונים

על מנת להעשיר את הדיון אפשר להכניס למטריצת הזיכרון הקולקטיבי, בנוסף לעיצוב המרחב, עוד גורמים, אולי פחות מוכרים אבל לא שוליים בחשיבותם. כך למשל, ניתן להעשיר את הדיון בשלום עכשיו  על-ידי נגיעה באגנדה החברתית-תרבותית הסמויה שלו: מלחמת מאסף להגנת ערכים ונורמות של איזו ישראליות בנוסח שנות הששים המוקדמות שחשה מאוימת.

מאת: פרופ' גדעון ארן 

פרופ' גדעון ארן

ואפשר לשכלל את הטיפול בגוש אמונים על-ידי התייחסות לפרשת יחסיו עם קבוצות אוכלוסיה חילונית בישראל, המקבילות לו בגיל ובמעמד. בתשתית ג.א מונחים תיסכולי הבדידות והנחיתות של המגזר הדתי לאומי הצעיר, בתווך שבין המחנות: חרדים מכאן וציונים חילוניים מכאן. ברקע ג.א מצוי העלבון הצורב המתמצה בכינוי הלעגני 'אדוק-פיסטוק' – תחושת ההשפלה של הציונים הדתיים בשנות ה- 40-50-60 הישראליות כשכל כך רצו להתחבר אל הצברים המובילים ולחדור למרכז, אך פיגרו מאחור ונדחו לשוליים.

במהלך תקופה מוקדמת בתולדות התנועה נדמה היה שמה שנקרא בעגה התנועתית דאז "הרומן" עם ההתישבות העובדת, הקצונה הקרבית ואחרים, היה נחשק ומסעיר לא פחות מן ההתנחלות והריבונות ביש"ע. השטחים שמשו במידה רבה מדיום באמצעותו קיוו לסגור את הפער דתי-חילוני, וכן ימין-שמאל, ציוני-יהודי, משכיל-עממי, ועוד. למוטיב נשכח זה השלכות מרתקות על הזיכרון בתנועה ועל עיצוב המרחב.

 גוש אמונים כתנועה אמונית

מפתח אחר להבנת גוש אמונים נוגע לעובדת היותו תנועה אמונית יותר מכל דבר אחר. ככזאת שינתה יסודית את פני היהדות האורתודוכסית, ואת מעמד הדתיים ומעמד הדת במדינה. מעבר לכך, ג.א היא תנועת גאולה; שאיפתה להביא למהפך לא רק בנוגע לארץ אלא גם בנוגע לעם ולתורה. שינוי עמוק בישראל, בעולם ובקוסמוס כולו. לא פחות מזה. שלב מסויים במהלך המשיחי הגדול הזה, בהחלט לא טריביאלי, הרי זו החזרת כל הישראלים בתשובה. בעקבות הצלחות מוקדמות של התנועה, היא נסחפה באשליה המשכרת שחזון הבאת הציונות למשיח, לתורה ולמצוות, מתגשם ממש לנגד עיני מאמיני הגוש. כמו במחקר, כך בתנועה עצמה נוטים בינתיים להתעלם מפרט זה.

הנה דוגמא לתעתועי זיכרון ושיכחה קולקטיבים. למוטיב אחרון זה משמעות רבה בהקשר מאזן ההצלחות והכשלונות של ג.א והנסיון להעריך את מפעלה של התנועה בדיעבד. העובדה שג.א יכול להתברך ביותר מ- 200,000 מתנחלים אולי אינה שקולה כנגד עובדה אחרת, לה הוא מתכחש – בהתנחלויות חיים פחות מ- 200 'חילוניים לשעבר'.

הכתוב לקוח מתוך המאמר "מיהם העכשוויסטים האמיתיים?" אשר נכתב על ידי גדעון ארן, פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים