ארכיון הקטגוריה: גדעון ארן

זה עשור או שניים הופכת הכתיבה על גוף האדם לתעשייה פורחת במדעי החברה והרוח. ספרות עשירה למדי הצטברה על הגוף. ובכלל זה על הגוף הגברי ועל הגוף הדתי. העבודה המוגשת כאן משתלבת במסורת זו של עיון ומחקר. מאת: פרופ' גדעון … להמשיך לקרוא ←

מאחורי תפישת הפוטנציה השלילית של השיקוץ והמזימה להחריבו עומדת דמותו הפלאית של ישועה בן שושן, מיסטיקן מגיל צעיר יחסית ומקורב לרבנים מיסטיקנים מופלגים, שחבר ליהודה עציון, המוביל האידיאולוגי של המחתרת, בעל תורת הגאולה מבית מדרשו של שבתי בן-דב. מאת: פרופ' … להמשיך לקרוא ←

התכנית לפוצץ את 'כיפת הסלע' מבוססת על אמונה נוספת של כמה מראשי הקושרים: כיפת הסלע מפיצה קרניים בעלות אנרגיה גבוהה ("ויברציות") שמגיעות לכל פינות העולם המוסלמי ומעניקות עוצמה גברית למאמיני מוחמד באשר הם. מאת: גדעון ארן את כוחן המפרה יונקות … להמשיך לקרוא ←

פעילי זקא עסוקים בזירה בפעולת restoration, restitution, re-establishing the right order . רבני זקא מגדירים פעולה זאת כ"תיקון". אומרים: "כשמונחת לפנינו ערימה של ידיים ורגליים ואנחנו צריכים לעשות סדר בבלאגן הנורא הזה – זהו עניין של תיקון". מאת: גדעון ארן … להמשיך לקרוא ←

כשהמציאות גאולה, כלומר ההווה רווי בסימני משיח, אזי העבר והעתיד כמעט בטלים. נאמני הגוש משתקעים ב'עכשיו' ללא סיוג וללא שיור. הדבר ניכר בדתיותם ולא פחות מכך באקטיביזם הפוליטי שלהם. אלו טעונים במתח של מיידיות. ברטוריקה עדיין מבצבצים שרידי פניות לזיכרון … להמשיך לקרוא ←

פרופסור גדעון ארן מסביר בהרצאה שנשא באוניברסיטה העברית כי ישנו ביטוי קלאסי שמתרחש עבור תנ"ך בלי פירושים, אפילו בלי רש"י. במקור התנ"ך עבר מנכס דתי לשוליים ואז אומץ והתגלה מחדש על ידי הנוצרים. מכאן, הגיעו הציוניים החילוניים שתרגמו אותו לערכים … להמשיך לקרוא ←

מבלי משים מקבל עליו החוקר ללא עוררין את הצגתה העצמית של התנועה, כאילו היא המייצגת העקבית והנאמנה של ההיסטוריה הדתית והלאומית. לא רק שבעבודת הזיכרון של גוש אמונים יש חידוש ויצירתיות אלא שהיא איננה אקט מיידי, קצר, חד-פעמי. זוהי התפתחות … להמשיך לקרוא ←

לפי מיכאל פייגה "הזיכרון מביא להתנחלות וההתנחלות מביאה לזיכרון". אבל, בזיכרון היהודי הדתי המימד הטריטוריאלי הוא  קונטרוורסיאלי. ספציפית יותר, בזיכרון של האורתודוכסיה, ממנה בא גוש אמונים, מעמד השטחים דחוי ושולי למדי. את ההסטוריה בגירסת התנועה, אין לקבל כנתון, אלא להעמידה … להמשיך לקרוא ←

ליבה של תזה זו היא איתור סלע המחלוקת בשאלת היחס אל הזמן, לא פחות מאשר בשאלת היחס אל המרחב, וזיהוי גוש אמונים עם זיכרון ושלום עכשיו עם שיכחה. הפרובוקטיביות שבטענה מתעצמת עם ההתנסחות הבוטה – הלא אופיינית לפייגה – בסגנון  … להמשיך לקרוא ←

ג.א (גוש אמונים) מצטיין באותה איכות של 'יותר' ובש.ע (שלום עכשיו) יש משהו מן ה'פחות' הזה. כך גם עולה מן ספרו של מיכאל פייגה. קשה להשתחרר מן הרושם שפייגה, כמו לא מעט חוקרים אחרים, כנראה שאף אני בתוכם, נישבה בקסמי … להמשיך לקרוא ←