ארכיון הקטגוריה: פרופסור גדעון ארן

במשך שנתיים אני עוקב אחר נערי הגבעות. יש בתוכם גוונים ואף מחלוקות, בין השאר על בסיס דורי (קבוצות בני 17–14 נבדלות מקבוצות בני 20 ויותר, חלקם נשואים), ועל בסיס מקומי (מעניינת, למשל, ההבחנה בין "השומרונים" המתרכזים בגבעות מזרח שכם או … להמשיך לקרוא ←

שמות שמעניקים חרדים לאבר המין הם בהשראת הקבלה. מזכירים שהפין הוא גם ״תפארת״. זוהי אחת הספירות, כלומר השתלשלות, מדרגה (אימנציה) של האלוהות. על פי סכימת המיסטיקה היהודית, יש לספירות האלוהיות ציר אנכי מרכזי, קו היורד מתפארת ל״יסוד״ או בשמו המלא … להמשיך לקרוא ←

בישיבה החרדית יש תפקיד מפתח לסוכני משמעת, בעיקר מורים. בדורות האחרונים, בעיקר בישיבות האמונות על מורשת תנועת המוסר (שחלק מהליטאים מזלזלים בהן אבל גם מושפעים מהן), נוצר תפקיד מיוחד של ״משגיח״. הוא אינו מתעסק בהוראת תורה פרונטלית אלא בחינוך מורלי. … להמשיך לקרוא ←

חסידים נוהגים לחגור את הגארטל שלהם על המעיל. יריביהם הליטאים קובעים לפיכך שהם ״פסולים״ (כמו ספר תורה שנפסל וכדי להבדילו מספרי התורה הכשרים שבארון הקודש כורכים סרט על מעיל הקטיפה שלו).   לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופ’ … להמשיך לקרוא ←

בניגוד להקשרים חילוניים מודרניים שבהם מזוהה עירום עם פרטיות, והיא מצדה תורמת לפרובלמטיות שלו, אפשר שדווקא בגלל שחרדים יכולים ליהנות רק ממעט פרטיות ובגלל שתפיסת הפרטיות שלהם איננה מפותחת יחסית, אין בקרבם רגישות מיוחדת לעירום. מאת מאמרו של פרופ' גדעון … להמשיך לקרוא ←

החברה החרדית היא תופעה גנרית חדשה, השונה מבחינות רבות מחברות יהודיות אחרות, כולל אלו שקדמו לה, למרות שהיא ידועה בציבור כממשיכתן העקיבה ובעצמה מתיימרת להיות יורשתן הנאמנה. מאת: גדעון ארן פרופסור גדעון ארן טוען כי החרדים נבדלים מן היהודים המסורתיים … להמשיך לקרוא ←

מאחורי תפישת הפוטנציה השלילית של השיקוץ והמזימה להחריבו עומדת דמותו הפלאית של ישועה בן שושן, מיסטיקן מגיל צעיר יחסית ומקורב לרבנים מיסטיקנים מופלגים, שחבר ליהודה עציון, המוביל האידיאולוגי של המחתרת, בעל תורת הגאולה מבית מדרשו של שבתי בן-דב. מאת: פרופ' … להמשיך לקרוא ←

פרופסור גדעון ארן מסביר בהרצאה שנשא באוניברסיטה העברית כי ישנו ביטוי קלאסי שמתרחש עבור תנ"ך בלי פירושים, אפילו בלי רש"י. במקור התנ"ך עבר מנכס דתי לשוליים ואז אומץ והתגלה מחדש על ידי הנוצרים. מכאן, הגיעו הציוניים החילוניים שתרגמו אותו לערכים … להמשיך לקרוא ←

לפי מיכאל פייגה "הזיכרון מביא להתנחלות וההתנחלות מביאה לזיכרון". אבל, בזיכרון היהודי הדתי המימד הטריטוריאלי הוא  קונטרוורסיאלי. ספציפית יותר, בזיכרון של האורתודוכסיה, ממנה בא גוש אמונים, מעמד השטחים דחוי ושולי למדי. את ההסטוריה בגירסת התנועה, אין לקבל כנתון, אלא להעמידה … להמשיך לקרוא ←

אפשר לגרוס שבית ומולדת ממהותם הם יסוד טבעי, נתון, ברור מאליו, שאינו מצריך הסבר  והוכחה. אין הכוונה לוויכוח המופנה אל עמי האזור ואומות העולם, אלא לויכוח של הישראלים עם עצמם. המאבק על הזיכרון חותר תחת יסודות הבית; חוויית מולדת היא … להמשיך לקרוא ←